תפריט נגישות
צמח ישראלי - מגדיר צמחיית ישראל

ייחורים


ייחורים הינם חלקי עלה, ענף , שורש או ניצן שהופרדו מצמח האם למטרת ריבוי, לייחור שהופרד יש את היכולת להשתרש, להצמיח גבעול ועלים. ולבסוף להתפתח לצמח עצמאי בעל תכונות זהות לצמח האם.

שיטת הרבייה הוגטטיבית באמצעות ייחורים היא אחת משיטות הריבוי הנפוצות על ידי האדם לצורך ריבוי צמחים. המטרה בשיטת הייחורים הינה עידוד יצירת שורשים מחלקי צמח שונים כמו גבעול, ענף או עלה. המושג "ייחור" מתייחס לחלק הצמח אותו משרישים. 

שיטת ריבוי באמצעות ייחורים הינה פשוטה יחסית ויכולה להתבצע על ידי גננים או חקלאים גם ללא צורך במעבדה. יתרונותיה הבולטים הם האפשרות להרבות זני צמחים מבוקשים או נדירים, להגדיל משמעותית את מספרם בזמן קצר, ולהרחיב את מידת נפיצותם. כמו כן ישנו היתרון הכלכלי שבתהליך מאחר ושיטת הייחורים חוסכת הוצאות קניית צמחים ומאפשרת להרבות אותם באופן עצמאי ובתהליך פשוט.  שיטת ההרביה באמצעות ייחורים מתבצעת על ידי חיתוך חלק טרי מצמח האם אשר מסוגל להצמיח שורשים חדשים, ושתילתו בקרקע אופטימלית מבחינת חומרי מזון, רמת חומציות (pH), ובתנאי טמפרטורה מתאימים.

ניתן להזריק לייחור הורמונים אשר יזרזו את תהליך יצירת השורשים ויטייבו את התוצאה בהתאם לדרישות השוק או החקלאי. לאחר מספר ימים יצמיח הייחור שורשים ויהווה צמח בפני עצמו.

על השתרשות הייחורים משפיעים גורמים שונים, חלקם בתוך הצמח וחלקם בסביבתו.

הגורמים הפנימיים:
  • הורמונים - אחד הגורמים הפנימיים האחראים על התפתחות שורשים הוא הורמוני הצמיחה (אוקסינים) המאיצים את ההשתרשות. הורמוני הצמחיה האלו נוצרים באופן אורגני אך ניתן להאיץ את התפתחות השורשים באמצעות הורמונים מלאכותיים. השיטה הנפוצה ביותר לשימוש בהורמונים היא טבילת הייחור באבקת הורמונים ושתילתו במצע השרשה המתאים לצמח.

  • טריות הייחור - טריות הייחור משפיעה משמעותית על סיכויי ההצלחה, לייחור צעיר רקמות צעירות הנמצאות בתהליך גדילה המקל כליהם לפתח שורשים. כשבוחרים ייחור יש לבחור חלק שהתפתח לאחרונה. בחירת ייחור מענף בוגר מורידה משמעותית את סיכויי הצלחתו ולכן יש לבחור בהקפדה את החלק שישמש להרביית הצמח. יש להקפיד לשתול את הייחור במצע השתילה זמן קצר ככל האפשר למניעת חדירת אויר מאיזור השורש.
הגורמים החיצוניים
  • טמפרטורת החדר - החום הינו מרכיב חשוב מאוד בהשתרשות צמחים, יש להתאים את טמפרטורת החדר בהתאם לסוג הצמח המיועד להשרשה.
    טמפרטורה יציבה בחדר מבטיחה טמפרטורה יציבה של מצע הגידול.

  • רטיבות ולחות - ללא רטיבות, אין אפשרות להשריש את הייחור. חשוב מאוד לשמור על הייחורים במצב רטוב מרגע ניתוקם מצמח האם. לאחר תחיבת הייחורים בקרקע, יש לשמור על לחות ראויה ויציבה במצע השתילה ובאויר. יש למקם את ייחורים במקומות מוגנים מרוחות ושמש בכדי למנוע התאדות מהירה והתייבשות של הייחור בטרם השתרשותו.

  • אור - ייחורי צמחים בעלי עלים חייבים אור בכדי להשתרש, עם זאת, האור יכול גם לפגוע בייחור. אספקת אור לייחור מונעת מתהליך הפותוסינטזה להספק אך יותר מידי אור גורם לצמחיה מהירה של העלים בטרם התפתחות השורש. לכן יש להשריש את הייחור באיזור מוצל מקרני אור ישיר אך ללא חושך מוחלט.

  • מצע ההשרשה - על מצע השתילה של הייחור להיות לח בצורה יציבה ככל האפשר בכדי למנוע את קמילת הייחור בטרם השתרשותו. על המצע להיות חדיר לאוויר ונקי מחומרים אורגניים שעלולים להוביל לרקבון.

  • עונת ההשרשה - לא כל הצמחים משתרשים כל השנה ויש להמנע מניסיון להשריש צמחים מסויימים בעונת התרדמת. סוגים רבים של צמחים משתרשים רק בעונת הסתיו והחורף. העונות המתאימות ביותר להשרשה הן הסתיו והאביב אך במתן התנאים הנאותים ניתן להשריש ייחורים מסוף מרס ועד אמצע אוקטובר.
סוגי הייחורים

יש להבדיל בין סוגי הייחורים. ייחורים מעוצים הם חלקי ענף של עץ בוגר, וייחורים ירוקים נלקחים מהאיזורים הירוקים של הצמח כמו חלקי עלה, חלקי גבעול או שורש

  • ייחורים עשביים - ייחורי גבעול ירוקים (כמו של הבגוניה והאנתוריון) נקראים ייחורים עשביים, ייחורים אלו נלקחים מאמיר הגבעול או הענף. את הייחורים יש לחתוך באורך 8-10 ס"מ ולטבול באבקת השרשה, לאחר הטבילה יש לנער את הייחור כדי להוריד שאריות ולתחוב במצע השתילה בעומק 3-4 ס"מ. ייחורים עשביים הם הרגישים ביותר ללחות ולכן יש להקפיד על לחות יציבה באדמה ובאויר.

  • ייחורי אמיר מעוצים עם עלים - הרבה סוגי צמחים ניתנים להרביה באמצעות ייחורי אמיר מעוצים עם עלים, עצים כמו פיקוס, מנגו, וזית כדאי להרבות באמצעות ייחורי אמיר שבסיסם מעוצה. ייחורי אמיר הם ייחורים הנלקחים מראש גבעול או מענף צדידי. ניתן להשריש ייחורים באותו העיקרון ללא האמיר.
    את הייחורים מומלץ לחתוך מצמח אם חזק, בריא ומפותח. יש לחתוך את הייחור באמצעות סכין חדה ככל האפשר, באורך 10-12 ס"מ.
    החתך יתבצע בבסיס הייחור בסמוך לעיין התחתונה. יש להסיר זוג עלים מבסיס הייחור ולתחוב במצע השתילה בעומק  5 ס"מ. יש לשמור על לחות יציבה ולהמנע מלחות יתרה שעשוייה לגרום לרקבון.
    כדי לשמור על הייחור מהתייבשות, מומלץ לכסותו ביריעת פלסטיק כדוגמת חממה עד להשתרשות.

  • ייחורי עלים - ייחורי עלים הינם עלים שלמים או חלקי עלים שניתן להשריש ולהצמיח צמח בעל תכונות גנטיות זהות לצמח האם. איזור ההשתרשות העלה הוא העורק המרכזי של הטרף או הפטוטרת. יש לתחוב את ייחורי העלה במצע של כבול או חול+כבול לח, בסיס העלה ישתרש וסביבו יצמחו צמחים קטנים.

 

נהניתם? תהנו את חבריכם!