משפחת הורדיים (שם מדעי : Rosaceae , ידועה גם בשם ורדניים) מונה כ-100 סוגי צמחים הכוללים כ- 3000 מינים, רובם אכילים ובעלי פרחים.
משפחת הורדיים כוללת מגוון רחב של מינים עשבוניים, שיחים ומעט עצים, רובם הגדול הינם צמחים רב שנתיים. רוב המינים הם נשירים וחלקם ירוקי עד. שם המשפחה נגזר מהסוג ורד, הכולל כ- 200 מינים של שיחים בעלי פרחים.
לרוב המינים שבמשפחת הורדיים תפוצה קוסמופוליטית, מגוון המינים הרחב ביותר נפוץ בעיקר בחצי הכדור הצפוני.
על פי הטקסונומיה המודרנית, משפחת הורדיים מחולקת לארבע תת משפחות. טקסונומים רבים מתייחסים לתת המשפחות כמשפחות בפני עצמן:
ברוב הצמחים ממשפחת הורדיים העלים פשוטים או מורכבים, וערוכים לסירוגין.
הפרחים לרוב בולטים לעין- גדולים, בעלי צבעים בולטים ומפיצים ריח דומיננטי. ברוב הצמחים הפרחים הינם דו-מיניים, נכונים (בעלי סימטריה במישורים רבים).
רוב הצמחים הם בעלי 5 או יותר אבקנים. בצמחים החד-מיניים אין כלל אבקנים.
ברוב המינים השחלה היא עליונה ועליה מופרדים (5-15 עלים).
הפירות הינם מגוונים ומשתנים בין מיני הצמחים. בעבר היוו הפירות מאפיין מרכזי לזיהוי תת-משפחות של משפחת הורדיים. הפירות יכולים להיות הלקט (פרי יבש המכיל בתוכו את הזרעים) או פרי יבש בעל זרע בודד, זקיקים, אגוזים, או איברים נלווים כמו תפוח או ורד.
הסוג הגדול במשפחה הוא פרונוס. הוא מונה מעל ל-450 מינים, רובם בעלי פירות למאכל, ביניהם פירות מוכרים כמו שזיפים, דובדבנים, אפרסקים, נקטרינה, משמש ושקדים.
סוג גדול נוסף במשפחה הוא הפטל הכולל כ 250 מינים.
משפחת הורדיים נחשבת כאחת משש משפחות הצמחים והתבואה בעלות החשיבות הכלכלית הגבוהה ביותר ונפוצה בחקלאות בכל העולם.
נעשה בה שימוש נרחב במטבח בזכות מגוון הפירות הנפוץ שבה כמו משמש, שזיפים, דובדבנים, אפרסקים,שקדים, אגסים ופטל.
משפחת הורדיים מוכרת מאוד גם בתחום הגינון ומציעה מאות מינים של שיחים ועצים פורחים. בישראל הסוג הנפוץ המשמש לנוי הוא הורד. מספר קטן של מינים משמש ליצור תרופות טיבעיות.
מפן אחר, סוגי צמחים אחדים נחשבים רעילים או עשבים שוטים, ונטרולם ועקירתם נחשב לנטל כלכלי.
