תפריט נגישות
צמח ישראלי - מגדיר צמחיית ישראל

פקעת


פקעת (שם מדעי : Tuber באנגלית נקראת גם בשם "Bulb") היא סוג של שורש המאחסן חומרים מזינים הנמצאים בשימוש על ידי הצמח כדי לשרוד בתקופת התרדמת ועל מנת לספק אנרגיה וחומרים מזינים לצמיחה מחודשת בעונת הפריחה.

על פי השם של הפקעת באנגלית (Bulb , נורה) הצמחים הגדלים על פקעות נקראים "בולבוסים", גם בישראל נעשה שימוש בשם "בולבוסים" כשמדברים על צמחי פקעות. בעברית הנוריות קיבלו את השם הלועזי בתרגום לעברית.

קיימים שני סוגים של פקעות:

  1. פקעת גזע - שרובה גדלה מעל פני השטח.
  2. פקעת שורש - שכמעט כולה נטועה מתחת לפני השטח.

הפקעת היא בדרך כלל גם החלק המשמש לרבייה מינית בטבע.

תפוצת הפקעות וחשיבותן לאדם:

רוב הצמחים הגדלים בפקעות הינם גיאופיטים הפורחים רק בתקופות הקרות, אך קיימים מספר צמחי פקעת שגדלים כל השנה.

הפקעות עשירות בערכים תזונתיים ולכן הן נפוצות מאוד בחקלאות, בישראל מגודלים בצורה נרחבת מינים כמו הארטישוק הירושלמי, תפוחי האדמה, שום ובטטות.

בגינון. סוגי צמחים שונים אכילים והפרחים הבולטים ביותר גדלים על פקעות. בישראל מינים נפוצים בגינות נוי הם בגוניה, פרזיה, יקינתון, אמריליס ועוד. לחץ כאן למדריך לשתילת פקעות בגינה

מינים רבים של צמחים בעלי פקעת נפוצים בר בישראל ורובם צמחים מוגנים :גומא, רקפת, כלנית, כרכום, איריס, חמציץ ועוד.

האויבים הטבעיים של הפקעות:

כאמור, הפקעות עשירות ברכיבים תזונתיים ולכן רוב חיות הבר הצמחוניות מחפשות פקעות באופן תמידי. האויבים הנפוצים ביותר של פקעות הגזע הם חזירי בר, קיפודים, שפנים וארנבים המהווים את רוב הנזק לגידול הפקעות בחקלאות. לפקעות השורש יש אוייבים לחיים בדרך כלל מתחת לאדמה אך לעיתים גם חיות נוברות אוכלות אותם.

נהניתם? תהנו את חבריכם!