תפריט נגישות
צמח ישראלי - מגדיר צמחיית ישראל

לוף ארצישראלי


לוף ארצישראלי (שם מדעי : Arum palaestinum) הינו מין גיאופיט בעל פרח גדול מהסוג לוף שבמשפחת הלופייםבעל תפרחת קטיפתית בצבע אדום כהה. גובה הצמח 10 עד 25 סנטימטר.

שימושים - באזורים הטרופיים מגדלים עדיין את הלוף כדי לאכול את הפקעת שלו. ברפואה העממית משמש הלוף כתרופה לשיעול עם ליחה, טחורים, תולעים בבטן, עצירות בדרכי השתן ופצעונים בעור.

איזכור במקורות - העיסוק בלוף - הן כצמח גידול והן כצמח מאכל - היה בימי בית שני כה רב, ד שאבותינו עסקו בהשבחתו והרבו אותו בכל הצורות האפשריות: "היתה שדהו זרועה קרבס או לוף" (תוספתא, שבת ח' ט'). לוף הבר כונה בשם "לוף שוטה": "כל שהוא מאכל אדם... ואיזה? זה עלה הלוף השוטה ועלה הדנדנה" (שביעית פ"ז, מ"א)

אזורי פריחה - חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה והשרון, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, הרי ירושלים והשפלה, יהודה ושומרון, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

 

נהניתם? תהנו את חבריכם!