תפריט נגישות
צמח ישראלי - מגדיר צמחיית ישראל

הדר


הדר - (שם מדעי: Citrus) הינו סוג הכולל מעל 100 מינים של עצים בעלי פירות עסיסיים, במשפחת הפיגמיים.

המינים הנפוצים בישראל מהסוג הדר הם:

הצמחים בסוג הדר הם שיחים גדולים או עצים קטנים. פרות ההדר מצטיינים בניחוחם, בין השאר בשל הפלבנואידים הכלולים בקליפה. טעמם של היום קיימים אלפי זנים של הדרים וההבדל בניהם בא לידי ביטוי בטעם הפרי ובעמידות למחלות. טעם פירות ההדרים נע בדרך-כלל בין מתוק לחמוץ, ורוב הזנים רוויים במיץ.
פירות ההדר בדרך כלל עטופים קליפה עבה, ובתוכם יש פלחים, המכילים שקיקי מים העטופים בקליפה דקה. גרעיניו קרובים למרכז.

שימושים עיקריים:

פירות ההדר הינם  מקור טוב של וויטמין C ופלבנואידים. הפריחה ריחנית ונעימה. הפרי מתאים למאכל טרי, לתיבול משקאות ומאכלים, להכנת מיצים טריים, לשימורים ותרכיזי מיץ, להכנת ריבות, למרקחות ולממתקים. כמו כן, ניתן להשתמש בעצים אלו להכנת פחם באיכות גבוהה.

גידול עצי הדר:

עצי ההדר דורשים שמש מלאה ועדיף ללא רוחות. יש חשיבות לצביעת הגזע בלבן,  או עטיפתו על מנת לתת צל למניעת כוויות שמש. אפשר ורצוי לגדל את עצי ההדר גם בגינה הביתית. מועדי הצמיחה והלבלוב של ההדרים חלים 4 פעמים בשנה, פרט ללימונים ולאתרוגים.

מזיקים ומחלות:

עודף לחות בשורשים וסביב הגזע מעלים את פגיעת המחלות, כאשר הגורמים למחלות הן ברוב המקרים פטריות ובקטריות. עודפי מים ואדמת ביצה, ללא אוורור לשורשים  יגרמו לתמותת העץ. מגע ענפים, פירות ועלים בקרקע, מעלה אף הוא את הסיכון למחלות. על כן יש לגזום את העץ ולהגביה אותו מעט מן הקרעקע.

חשוב לרכוש שתילים ממקור מובטח, בו מייצרים שתילים ממקור צמחי, עמיד למחלות ונקי מוירוסים.

מזיקים נפוצים בסוג הדר:

1. אקריות

2. תריפס ההדר

3. עש (זבוב) המינהדר

4. זבוב פירות ים -תיכוני

 

נהניתם? תהנו את חבריכם!